Regrets among social workers in welfare bureaus: different types and coping mechanisms

ABSTRACT

The article describes the types and strategies for dealing with professional regrets experienced by social workers. It draws data from semi-structured in-depth interviews with 21 Arab welfare bureaus social workers in Israel. Two types of professional regrets were identified: most interviewees expressed their regrets concerning non-intervention in general or not taking necessary steps for the client’s benefit. A few interviewees expressed regret concerning partially or completely failed interventions, or expressed suspicion or denial that there had been a failure. Five coping mechanisms for regrets were identified. Two extremes (succumbing versus release) to cope with regrets concerning not doing something and three (recognition of failure as a systemic rather than an individual product, an attempt to amend the mistakes in the present and sufficing with learning for the future) to cope with regrets concerning actual doing. Participants’ anecdotes reflected the uniqueness of this case study of social workers’ regrets, reinforcing conclusions of the sparse extant literature calling for openness and sensitivity concerning the specific context of the experience of professional regrets. The article increases awareness concerning this issue indicating that social work needs to re-define professional regret as an opportunity, not a challenge, in research, training and practice.

תמצית

המאמר מתאר את הסוגים והאסטרטגיות להתמודדות עם חרטות מקצועיות שחווים עובדים סוציאליים. הוא שואב את הנתונים מראיונות עומק מובנים למחצה עם 21 עובדים סוציאליים בלשכות הרווחה הערביות בישראל. זוהו שני סוגים של חרטות מקצועיות: רוב המרואיינים הביעו את חרטתם על אי-התערבות באופן כללי או על אי-נקיטת הצעדים הדרושים לטובת הלקוח. מרואיינים אחדים הביעו חרטה על התערבויות שנכשלו באופן חלקי או מלא, או הביעו חשד או הכחשה שנגרם כישלון. זוהו חמישה מנגנוני התמודדות עם חרטות. שני קצוות (כניעה מול שחרור) להתמודדות עם חרטות הנוגעות לאי עשייה ושלוש (הכרה בכישלון כמוצר מערכתי ולא אינדיבידואלי, ניסיון לתקן את הטעויות בהווה ולהסתפק בלמידה לעתיד) כדי להתמודד עם חרטות לגבי עשייה בפועל. אנקדוטות המשתתפים שיקפו את הייחודיות של מקרה בוחן זה, וחיזקו את המסקנות של הספרות הדלילה הקיימת הקוראת לפתיחות ורגישות בנוגע להקשר הספציפי של חוויית החרטות המקצועיות. המאמר מגביר את המודעות לנושא ומצביע על כך שהעבודה סוציאלית צריכה להגדיר מחדש חרטה מקצועית כהזדמנות, לא כאתגר, במחקר, הכשרה ופרקטיקה.

KEYWORDS:

• Professional regrets
• failure wisdom
• lifelong learning
• contextualisation
• social work

מילות מפתח:

• עבודה סוציאלית
• קונטקסטואליזציה
• למידה לכל החיי
• חוכמת הכישלון
• חרטה מקצועית

Acknowledgments

I would like to thank Dr. Orna Donath from Ben-Gurion School of Social Work for her guidance and advice during the research.

Disclosure statement

No potential conflict of interest was reported by the author(s).

Additional information

Notes on contributors

Ibrahim Mahajne

Dr. Ibrahim Mahajne is a senior lecturer in the School of Social Work. His main areas of research relate to social policy toward the native ethno-minority Arab society in Israel, the development of social work in Arab society, and the authentication of social work in minorities and peripheral communities.